מדינת ישראל חתומה על אמנה בינלאומית והסכמים בחסות האו"ם אשר קובעים כללים להכרה הדדית בלימודים, במוסדות אקדמיים, בתארים, בדיפלומות ,במחקרים מדעיים ובספרות המדעית.
בהתאם לכללים אלה פועלים גם המוסדות בישראל בבואם להכיר ולשקלל תעודות השכלה מחו"ל.
מספר גופים בישראל מורשים להעריך ולאשר תעודות השכלה מחו"ל:
משרד החינוך:
היחידה להערכת תעודות תיכון מחו"ל
היחידה להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל– לצרכי דרוג מקצועי ושכר.
משרדי המרשם באוניברסיטאות:
אישור קבילות והכרה בתארים לצורך קבלה ורישום ללימודים אקדמיים
שקלול ציונים ואקרדיטציה לצורך המשך לימודים.
משרדי ממשלה ייעודיים, כמו :
משרד הבריאות – הכרת תעודות ורשוי לרופאים ואחיות
משרד החינוך – הכרת תעודות למורים וגננות
הכרה בתעודות סיום תיכון מחו"ל
בישראל נהוג להבחין בין שני סוגי תעודות מחו"ל:
תעודת בגרות שקילה ושוות ערך לתעודת בגרות ישראלית.
תעודת סיום תיכון מוכרת אך אינה שקילה לתעודת בגרות ישראלית.
ההבדלים בין שני סוגי התעודות נובעים משוני בשנות הלימוד עד סיום התיכון, מהיקף תוכנית הלימודים, ממספר המקצועות בהם נבחנים ומאופן עריכת הבחינות (ארציות אחידות או פנימיות בית- ספריות). כל בעלי תעודות הסיום הללו זכאים להמשך לימודים גבוהים בישראל, אולם יש הבדל במדיניות הקבלה של האוניברסיטאות לנרשמים לתואר ראשון.
בעלי תעודת בגרות שקילה לבגרות הישראלית,יכולים להירשם למוסדות להשכלה גבוהה ע"פ אותם כללים כמו בוגר תיכון בעל בגרות ישראלית והם אינם חייבים במכינה. חלק מן המוסדות משקללים בחישוב הציונים הקובעים לקבלה, את ציוני הבגרות מחו"ל עם הציון במבחן הפסיכומטרי.
הארצות להן תעודות המוכרות כשקילות ושוות ערך לתעודת בגרות ישראלית הן:
צרפת -BAC
גרמניה
אנגליה - A level + O
קנדה H GRADE ממדינת אונטריו בלבד
שבדיה
שוויץ
הולנד VWO
בלגיה
איטליה (13 ש"ל)
דנמרק
נורבגיה
פינלנד
אוסטרליה
ניו זילנד
אוסטריה
בגרות בין לאומית
בעלי תעודה המוכרת בארץ המוצא כתעודה המאפשרת קבלה למוסד להשכלה גבוהה באותה ארץ, אך אינה שקילה ושוות ערך לתעודת בגרות ישראלית, יקבלו הכרה בתעודה כתעודת סיום תיכון, אך בחלק מן האוניברסיטאות ובחלק מהמוסדות האקדמיים יחייבו את הסטודנט לסיים בהצלחה שנת לימודים במכינת העולים.
במקרה זה, ציוני המכינה ישוקללו יחד עם הציון הפסיכומטרי ויהוו תחליף לשקלול ציוני תעודת הבגרות לצורך חישוב ציון הקבלה.
הארצות להן תעודת סיום תיכון שאינה מוכרות כשקילה ושוות ערך לתעודת בגרות ישראלית הן:
מדינות מזרח אירופה
חמ"ה
דרום אמריקה
ארה"ב
דרא"פ
מדינות אסיה
מדינות אפריקה
למרות האמור לעיל, לעיתים גם בעל הבגרות השקילה יידרש לשנת לימודים במכינה לעולים, למשל כאשר ציוניו נמוכים, הוא מבקש ללמוד באחד החוגים הסלקטיביים, מקצועות הלימוד בהם נבחן בתיכון אינם תואמים את מקצועות הלימוד בפקולטה המבוקשת בישראל או במקרה שסיים תיכון אקסטרני.
הכרה בלימודים אקדמיים חלקיים בחו"ל
סטודנט שהחל את לימודיו האקדמיים בחו"ל ומבקש להתקבל ללימודים בישראל לשנה מתקדמת ע"ס לימודיו הקודמים, יכול להגיש בקשה מיוחדת לפקולטה הרלבנטית בסמוך להרשמה .
הכרה בלימודים חלקיים בחו"ל הינה החלטה של הפקולטה, המותנית במספר רב של שיקולים ותנאים אקדמיים והיא שונה ממוסד למוסד. ההחלטה נקבעת ע"ס ציונים, הרלבנטיות של הקורסים שנלמדו בחו"ל לתוכנית הלימודים בישראל, היקף שעות הלימוד והרמה האקדמית.
תהליך האקרדיטציה מתבצע עפ"ר רק לאחר שהסטודנט התקבל למוסד הלימודים ולחוג המבוקש בישראל. תנאי להגשת בקשה למתן אקרדיטציה הוא שהסטודנט למד במוסד אקדמי מוכר לפחות שנה אקדמית מלאה.
על הסטודנט להצטייד בכל מסמכי ההשכלה הרלבנטיים / תוכנית לימודים מלאה (סילבוס), פרוט הקורסים, ציונים, וסקלת הציונים הנהוגה באותו מוסד.
רקע אקדמי קודם אינו פוטר את הסטודנט מעמידה בכל שאר תנאי הקבלה.
הכרה בתארים אקדמיים מחו"ל
בישראל נהוג לדרג שלושה תארים :
תואר ראשון הנלמד במשך כ- 3-4 שנים
תואר שני הנלמד במשך כשנתיים
לימודי דוקטורט
במספר ארצות בעולם שיטת דרוג התארים היא שונה. למשל מסלול לימודים של 5-6 שנים שבסיומו מקבלים תואר אקדמי ורישוי לעסוק במקצוע . מסלול לימודים כזה יכול להיות מוכר כתואר שני בישראל לצרכי דרוג שכר והשתלבות במקצוע, אולם לא תמיד האוניברסיטאות יכירו בתואר זה כשקיל לתואר שני המאפשר המשך לימודים לדוקטורט. לעיתים יידרש הסטודנט לקורסי השלמות לפני הגשת מועמדותו ללימודי הדוקטורט או שיידרש ללמוד את מלוא התואר השני בישראל.
שיטת הערכת התארים יכולה להיות שונה מאוניברסיטה אחת לאחרת. בכל מוסד ובכל פקולטה יעריכו תעודה מחו"ל ע"פ משך הלימודים, מקצועות הלימוד וציוני הסטודנט.