פעילות ההתנדבות במסגרת שח"ק אינה קלה ומעמיסה על הסטודנט העולה דרישות ומחויבויות נוספות לאלה איתן הוא מתמודד.

אולם, יחד עם המעמסה הנוספת, מאפשרת התוכנית לסטודנט לחוות חוויות חדשות, להכיר אנשים חדשים ואפילו להכיר את עצמו מזווית קצת אחרת.

כדי להבין קצת מאותן תחושות וחוויות שצובר הסטודנט במהלך פעילות שח"ק, הבאנו כמה מן הקולות והסיפורים של מי שלקחו חלק בפעילות, נתנו הרבה מעצמם אך גם קיבלו לא מעט.

 
אנה ירמקוב
שמי אנה ירמקוב אני לומדת באוניברסיטת ת"א.

בפעילותי בשח"ק אני חונכת ילדה בחונכות אישית. הילדה היא עולה חדשה והיא בעלת נכות פיזית המשפיעה עליה גם לימודית וגם חברתית.

פעילותי בשח"ק תרמה לי מעבר לכל ציפיותיי. ידעתי שאני הולכת להיות חונכת, לעזור לחניכה שלי עם הלימודים, אך הקשר שנוצר בינינו הינו בעל משמעות רבה יותר והינו חוצה את גבולות הלימודים גרידא, למרות העובדה שמהם הוא נוצר.

הבנתי כבר אחרי זמן קצר מתחילת המפגשים עם חניכתי, כי אני מהווה עבורה דמות בעלת סמכות והשפעה רבה ביותר. שמתי לב שהחניכה שלי רואה בי דוגמה אישית. היא מתעניינת בחיי רבות ושואפת להגיע לאותו מקום שלי – ללימודים באוניברסיטה.

הרגעים שמשמחים אותי מעל ומעבר הם רגעי התלהבותה מכך שאני יודעת את התשובות הנכונות  בהנדסה, במתמטיקה  בעברית, במדעים, טבע וגיאוגרפיה. תמיד אני מנסה לספר לה מעבר לספר ולעשות את השיעורים שלנו מעניינים ככל האפשר.

פרט ללימודים היו לנו גם הרבה שיחות אישיות, בהן ניסיתי תמיד לעודדה וללמדה  להתגבר על מצבים קשים, בהם  היא נתקלת בבית הספר.

אני מרגישה גם שאני נושאת אחריות על הדימוי הגבוה שמעניקה לי החניכה שלי ועובדה זו גורמת גם לי להשתפר.

הודות לשח"ק  התנסתי בהוראה, ביצירת קשר עם  הילדה ובתמיכה בה, מה שגרם לי להתבגר אישית. מעבר לכך, אני מרגישה שאני תורמת לחברה הישראלית  וידיעה זו מקרבת אותי אליה ומעניקה לי תחושת השתייכות.

ברצוני לסיים ולהדגיש כי אני רואה חשיבות יוצאת דופן לפעילות בתוכנית שח"ק הן עבור מקבלי השירות והן עבור מעניקי השירות –  אנחנו העולים.  

 
אלווירה רומנוב
שמי אלווירה ואני שמחה לספר את הסיפור ההתנדבות שלי.

עליתי לארץ לפני ארבע  שנים ועכשיו אני סטודנטית לכלכלה וניהול בטכניון.

את פעילות שח"ק עשיתי בגן ילדים בחיפה.

כשאמרו לי שאני צריכה להתנדב, קיבלתי את זה בתור "אין מה לעשות, אני חייבת למצוא לזה זמן". פתחתי את חוברת שח''ק והתחלתי לחפש מה מתאים לי. ברגע מסוים קראתי שיש אפשרות להתנדב בגן ילדים והבנתי שזה משהו שאני מעוניינת בו. קלטתי שיש לי הזדמנות מצוינת גם לתרום לקהילה, וגם ליהנות מזה.

זה היה גן טרום חובה לילדים בני 3-4. רובם באו לשם בפעם הראשונה ולכן היה להם קשה להתרגל להיות חלק מהזמן בלי החום והאהבה של ההורים. הגננת ואני ניסינו להשלים זאת, לחבר את הילדים אחד עם השני, והכי חשוב- לתת להם אהבה.

יחד עשינו הכול על מנת שהילדים ירגישו שהם לא עזובים, שהם לא לבד ושמישהו אוהב אותם ודואג להם. שיתפתי את הילדים בפעילויות שונות שעזרו להם לא רק לבלות זמן, אלא גם לימדו אותם דברים חדשים והכינו אותם לחיים האמיתיים. אני רוצה להדגיש שלגן הזה באים ילדים משכונה ענייה וממשפחות ממצב סוציו-אקונומי נמוך.

יש הטוענים שאופי האדם מתעצב עד גיל שש, לכן, ניסינו הגננת ואני להקנות לילדים בסיס לחיים כדי שבעתיד יתפתחו להיות אנשים טובים.

גדעון גוכשטנד
שמי גדעון ,עליתי לארץ לפני ארבע שנים ואני סטודנט במכללת עמק יזרעאל בפקולטה למדעי ההתנהגות במגמת קרימינולוגיה, שנה אחרונה.

כאשר אמרו לי שאני צריך לתרום לקהילה, לא כל כך התלהבתי. חשבתי שזה לא רציני, לא מעניין וסתם בזבוז זמן. אחר כך החלטתי לראות בזה גם את הצד החיובי ולנסות מ- "בזבוז הזמן הזה", להפיק מקסימות תועלת לעצמי ואולי גם לאחרים. בהמשך, ההתייחסות הזאת עזרה לי מאוד להשתלב במסגרת ולהשיג מטרות שקבעתי לעצמי.

עשיתי שח"ק ב"הפוך על הפוך" מרכז יעוץ לנוער בסיכון ומצוקה, סניף  נצרת עלית. אני מאוד שמח שהתנדבתי שם, כי ראיתי שהצוות והמתנדבים האחרים עושים עבודה מכובדת. רוב הילדים בגילאים 12 עד 18 ונמצאים בסיכון מתמשך. הפרוש לכך הוא שהם עלולים להפוך לעבריינים, נרקומנים, מתאבדים ולהיות קורבנות לאנשים אכזריים. לפעמים הצוות של 'הפוך' הוא הגבול אחרון לפני שלתמונה נכנסת משטרה, אמבולנס ואף מצבי אבל. כולנו היינו צעירים וכולנו יודעים שלפעמים צריך מישהו שאפשר לספר לו על הבעיות שנראות כבלתי ניתנות לפתרון. לפעמים צריך מישהו שיתמוך, שיעודד ושיגיד מילה טובה. לפעמים צריך מישהו שאפשר לשאול אותו על הדברים שאתה פוחד או מתבייש לשאול את ההורים, המורים או החברים.

שמחתי שהצלחתי ליישם קצת ידע תיאורטי שרכשתי בזמן הלימודים במכללה בפעילות ב'הפוך'. היה לי נעים מאוד להקשיב, לייעץ ובכלל לעזור לילדים. הרגשתי כי אני עושה משהו מאוד חשוב. בסופו של דבר אני שמח שזכיתי לעבוד עם הצוות של 'הפוך' ובעיקר עם הילדים.