ההבחנה בין המושג "מכללה" לבין המושג "מוסד להשכלה גבוהה" או "בית ספר גבוה" היא ארגונית בעיקרה ואינה קשורה לרמה, לאיכות ולתואר.

בתי הספר הגבוהים כמו המכללות, עוסקים בעיקר בהוראה והדגש המושם בהם,הוא על הנחלת הידע ופחות על המחקר המדעי.

מוסדות אלה פועלים באישור ובפיקוח המועצה להשכלה גבוהה וכמו האוניברסיטאות והמכללות הם חייבים לעמוד בדרישות אקדמיות זהות.

התואר המוענק בהם זהה לתואר אוניברסיטאי מקביל.

רוב בתי הספר הגבוהים מתמחים ומתמקדים במספר מוגבל של תחומים ומכאן גם ייחודם: 

האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים, האקדמיה לאמנות  "בצלאל" בירושלים, ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (לסקטור הדתי), ביה"ס הגבוה  להנדסה ועיצוב "שנקר" בת"א, ביה"ס הגבוה ללמודי משפטים ברמת גן –שערי משפט והמרכז הבינתחומי בהרצליה, מהווים דוגמא לבתי ספר גבוהים ותחומי ההכשרה בהם הם מתמקדים.
חשוב לציין כי כל המוסדות הללו הוסמכו להעניק תואר ראשון וחלקם אף הוסמכו להעניק תואר שני.

חשוב לדעת:
 ישנם מספר מכללות ומוסדות אקדמיים הנקראים "מוסדות חוץ תקציביים".
אלה הם מוסדות שבחרו לקיים ולנהל את עצמם ללא תקצוב הגורמים הממלכתיים, אולם הם פועלים בפיקוח אקדמי של המועצה להשכלה גבוהה ומחויבים לפעול ע"פ אותם קריטריונים שנקבעו ע"פ חוק המועצה להשכלה גבוהה.
 תואר למסיימים את לימודיהם במוסדות אלה, הינו תואר מוכר וזהה לכל תואר של מוסד אקדמי מוכר ומתוקצב.
 מכיון שמוסדות אלה אינם מתוקצבים ע"י המדינה, שכר הלימוד בהם גבוה, לעיתים פי שלושה משכר לימוד  אוניברסיטאי רגיל ( כ 27,000 ₪ לשנה לעומת כ 10,000 ₪ לשנה  - בנתוני 2005 ).